יער עירוני עם רחובות של עצים

שימו לב לסיגלונים שפורחים ברחבי העיר כי תכף היופי הזה יחלוף. 
והגזעים הוותיקים והמפותחים, הולכים ומתמעטים וחלקם קצת כמו בשיר של זך - רזים מעט, חבולים, אך עדיין מתעקשים לסחוט את האדמה הנושמת שהולכת ומתמעטת בגני בעיר. אדמות גנים שמתחדשות בכסות שטיחי פלסטיק המאיימים על שרידותם של העצים הוותיקים בגן. 

כך היה סיפורו של פיקוס שהיה תחת סכנת כריתה בגן משחקים מתחדש. בשל ענף פגוע הוחלט לכרות אותו ולפנות עוד מרחב למתקני פלסטיק. העץ העתיק ניצל על ידי קבוצת "רחובות של עצים". אני גאה ונרגשת להיות חלק מקבוצת אזרחים מתנדבים הפועלים למען הצלת העצים בערי ישראל. 

גן הפלסטיק, רחובות - דיון על גורלו של הפיקוס, 2022

זה כבר עשרות שנים שהעצים בערים שלנו גוועים בשקט ונעלמים מהרחובות.
נתן זך כתב את השיר לפני חמישים שנה וזה מטריד כמה זה מרגיש כאילו נכתב היום. אפשר שהוא התכוון לנפש האדם, קורא לנו לחיות חיים מרגשים, משמעותיים ומלאים כי "הלילה לא יאחר". 

אני מוצאת בשיר את העצים הבוגרים בעיר על מאבקם המתסכל. העצים שקוראים לנו להפסיק להיות פאסיביים ולנסות לעזור להם להמשיך לצמוח, לחיות חיים בריאים וארוכים ולהישאר בנוף העירוני שלנו עד יתם כוחם כדרך הטבע.
הם, הזקופים והירוקים קוראים לנו להאיר אותם באור הטוב ולהעיר למקבלי ההחלטות. קוראים לנו לשמור על השורשים שלהם למען השורשים שלנו.
פעם היינו טובים אל העצים, היכרנו אותם היטב בשמותיהם ובאופיים, היינו קרובים אליהם. האורבניות הרחיקה אותנו מהם, פיזית ורגשית. הרחק מן הזיכרון העתיק כמה טוב מעניקים לנו העצים.

חופת אקליפטוסים במרכז עיר. הרמתי את המבט מהמדרכה ולרגעים זה הרגיש יער 
(צולם לפני שהוסתרה תחת חופת רשת הגנה).

שימו לב לסגול הרועד/ נתן זך

שִׂימוּ לֵב לַסָּגֹל הָרוֹעֵד,
מַשְּׁשׁוּ אֶת הָרוּחַ, 
הֵיטֵב גְּעוּ בָּעֵץ. הוּא יָרֹק וּבַצַּמֶּרֶת
מוֹרִיק עוֹד יוֹתֵר וְהַגֶּזַע 
מְאֻכָּל מְעַט אַךְ עוֹדוֹ אוֹכֵל בְּכָל פֶּה 
אֶת לְשַׁד הָאֲדָמָה שֶׁאֵינֶנָּה 
נִרְאֵית כָּאן לָעַיִן בָּעִיר.
שִׂימוּ לֵב, מַשְּׁשׁוּ, גְּעוּ הֵיטֵב. כִּפְלַיִם 
לִשְׁאֹף אֶת הָאוֹר, לְהָאִיר 
כָּל עָנָן. הוּא עוֹבֵר.
וְהַלַּיְלָה לֹא יְאַחֵר.

כל יום שחולף מבלי ליהנות ממה שסגול עכשיו, הוא יום מבוזבז. 
אז שימו לב, הביטו בצמרות כשאתם משוטטים בעיר או דרך חלון המכונית ותתרגשו. 
הקסם הסגול הזה תכף יחלוף וישוב אלינו רק בעוד שנה. 

יש סיבות לעצים הסגולים לרעוד. יש שרואים בפרחים הנושרים, לכלוך על מדרכות וחניות. יש שמזהירים רוכבי אופניים מפרחים מחליקים. ויש הרואים סכנה בדבורים שמוצאים עניין בפריחת העצים וזה מטריד את מבקרי הגן.  
האם אלו סיבות שמצדיקות לכרות את הסגול הרועד, את הצהוב או את הירוק עד. מה ישאר ברחובות העיר שיגרום לנו להתרגש? שיגרום לנו לנשום לרווחה ולחייך?

 חופת סיגלון על עץ זית. סגול פוקסיה של בוגנוויליה מבצבץ מגינה שכנה. פינת רחוב ותיק ופשוט כמו פעם. פינה ירוקה שמורה, מוצלת ונעימה. מה ישאר ללא העצים? 
פינת רח׳ מלצר 6 בעירי, רחובות.

ביערות כל כך הרבה עצים. כמה כיף לבקר אותם בחופשות, לנשום אותם, לשבת תחת צמרת ירוקה, לשוטט ביניהם וליהנות. הם גדולים, ירוקי עד, עוצמתיים ומקנים לנו תחושת רוגע וביטחון.

בעיר, העצים נאבקים על שרידותם. הם חלשים, נופלים ונשברים ברוח. אז במקום להבריא אותם, קוצצים להם עוד ענפים ונוגסים עוד מהשלד הדק עד שכבר לא נותר להם סיבה לחיות והם גוועים לאיטם לצד מחלות ומזיקים שמכרסמים את לשד גזעיהם.

דמיינו, מה יקרה אם נתייחס לעצים בעיר כמו יחסו של הנסיך הקטן אל השושנה היחידה שלו.
במטע שקדים יש הרבה עצים, כולם נראים דומים. אך אם נפגוש עץ שקד מלבלב בלב העיר, כל כך נתרגש ממנו.
"טפלו בי", מבקש עץ העיר. "תנו לי מזון, מקום לשורשים, חברים נוספים סביבי ובתמורה אתן לכם כל כך הרבה".
מה הוא נותן? הרשימה ארוכה... זה לפוסט אחר.

מטעי שקדים מחליפים שדות תפוחי אדמה. 
במרחב החקלאי נראה את המטע והתפוקה, בעיר נתבונן בעץ. מטע שקדים שדה אליעזר

להגן על העצים בעיר, להרחיב את מרחב המחיה שלהם מתחת לקרקע ומעליו. לאפשר צמיחה של חופה ירוקה רציפה מעלינו. לאפשר את הפרישה הטבעית ולחקות את מאפייני היער בטבע. 
להיות עירוני מבחירה אך להישאר מחובר לטבע, כי ככה זה טבע עירוני במאה ה-21, אין לנו ברירה אחרת, אלא לטעת עצים בכוונה ליצור יער אורבני מתפתח.

זהו רחוב מושלם, אז מה יש לנו כאן?
38 מעלות בצהרי היום, אמצע אוגוסט (חם למות), 
רחוב עירוני רחב ידיים ובנייה בקנה מידה אנושי.
הולכי רגל רגועים, ספסלים לצד עצים.
קבוצת אנשים במעגל, מתחבקים, אולי רוקדים וילדה קטנה פורשת ידיים, מביטה אל על.
מה מאפשר כל זאת? 
חופה של עצי דולב מזרחי, חופה גבוהה, מצלה ונעימה. עצים שקיבלו תנאים מכבדים מהאדם, כל שאיפשר להם לצמוח.
ירוק עירוני במיטבו - מיורקה, ספרד

ליהנות מפריחת עץ שקד שצומח לאיטו, להתבונן בעץ, להתרגש.

 העצים גורמים לנו -
                            לחבק, לחבב, להתחבר

העצים בנוכחותם 
מוציאים מאיתנו כל כך הרבה דברים טובים, 
אז בואו נאפשר להם לחיות בכבוד.

אתם גם אוהבים עצים?

הצטרפו לאחת הקבוצות של "רחובות של עצים", יש בעשרות ערים ועיזרו לנו להפוך את הערים שלנו לירוקות יותר.

לקריאה נוספת :

אנחנו חומר ומים, רסיסים של כוכבים. 
תמיד נהיה תחת גרמי השמיים. הם היו שם הרבה זמן לפנינו. אמנם נגענו בירח אך עדיין אין לנו שליטה על תנועת הכוכבים וכנראה שאף פעם לא תהיה. אנחנו יכולים להזיז ספינה על פני מים ומטוס מלא באנשים בשמיים ולחכות...

רוצים לדעת מה חדש לפני כולם?

הצטרפו לניוזלטר שלי ואחת לתקופה אשלח לכם עדכונים , סיפורים מאחורי הקלעים וגם על הטבות ומבצעים חמים.