להיות קרמיקאית אכפתית בעידן של פלסטיק
הם מוציאים אותי מדעתי. כלים מפלסטיק כמו מכבים את האנרגיה של המנה והיא משבשת לי את הטעם. פלסטיק מוריד לי את החשק לאכול.
שפכי את זה כאן. מה זה להיות יוצרת קרמיקאית בעידן של פלסטיק, רב פעמי גנרי וחד פעמי?
לא יודעת לאן הבלוג הזה ייקח אותי, אבל אני שמה פה את המחשבות במסע, את העשייה ואי העשייה, את התסכול, את הטעויות וההישגים.
אני סלט של קרמיקאית בקערה, שמתרגשת מעצים, מדבורים, שרוצה להשאיר עולם טוב יותר אחריה.
והקערה, האם תגיע לידיים של קונה? כרגע עבורי זה משני.
מאוהבת בעצים, הם מקור לכוחות הנפש שלי והרבה מעבר
למה אני צריכה את זה? למה אתם צריכים את זה?
שנים שאלתי את עצמי את השאלה המעצבנת הזו שכל מאמן עסקי שואל-
״אז ספרי לי, מה היעוד של העסק שלך?״
"בחייך, נראה אותך עונה על השאלה הזו בכובע של קרמיקאית".
אילו הייתי דיאטנית, פסיכולוגית, דולה או מאמנת עסקית. היה לי כנראה קל יותר לענות על השאלה הזו.
אבל אני קרמיקאית, אז מה לעזאזל היעוד שלי? המוח שלי מתערפל ואני מתנמכת בכיסא במבוכה.
אני יכולה רק להעיד על עצמי, נכון, אני לא מצילה אף אחד מאיום חיצוני או מעצמו. היעוד שלי קודם כול עבור עצמי!
פורקת תנור ומתרגשת מקערה אסימטרית
אתן דוגמא - שימוש בכלים חד פעמיים. הם מוציאים אותי מדעתי. כלים מפלסטיק כמו מכבים את האנרגיה של המנה והיא משבשת לי את הטעם. פלסטיק מוריד לי את החשק לאכול.
ככה אני, לא מתנצלת על הסלידה שלי מפלסטיק סמוך למזון.
וזה מתחבר לחלום שלי, שבכול בית יהיו כלים פונקציונאלים וקלים במטבח. כלים רב פעמיים שנוצרו מאדמה, עמידים לאורך זמן ומרגשים, כאלה שכיף לעשות בהם שימוש בכל פעם מחדש.כלים הם זכרונות. לשמחות, לחגים, למנות הבית שגדלנו עליהם ושעכשיו הדור הצעיר פוגש בהם בארוחה המשפחתית…״הי, אלו הכלים של סבתא, אתם זוכרים כשהייתם קטנים?״.
לי זה לגמרי ברור, אבל כמה עבודת שכנוע אני צריכה לעשות? אני מנסה וממשיכה לנסות. אולי אצליח יותר ואולי פחות, אבל בכל מקרה זה היעוד שלי.
זה לא יקרה עם חד פעמי, זה לא יקרה עם פלסטיק, לא עם זכוכית ולא עם קרמיקה תעשייתית.
זה יקרה רק עם כלים שנוצרו עם ניחוח מן הטבע. כלים עם נוכחות, על זמניים, כלים עם שורשים ושנוצרו מתוך מחשבה והערכה לאדמה.
מזון עם פלסטיק, בצלחת פלסטיק וגם בכוס קרטון, יש פלסטיק
בנוסף לזה, יש יעוד אפילו חשוב יותר שיגרום לי סיפוק ענק וחיוך רחב -
זה שהצלחתי לצמצם במשהו את כמות פסולת הפלסטיק באדמה הזו. פסולת של כלים חד פעמיים.
שהצלחתי לצמצם במשהו את כמות הפסולת של כלים שלא אוהבים, כלים כבדים שלא משתמשים בהם כי אינם נוחים. כלים שתקועים עמוק בארון ללא שימוש.
שהצלחתי בקטנה לגרום למישהי או מישהו להתחבר יותר לטבעי ולשורשים העמוקים של קרמיקה בעבודת יד. ולרכוש מעט, מדויק ואיכותי.
וואו בכמה שמחה זה ימלא אותי.
והנה במבט פנימי ועמוק הצלחתי. וואלה כתבתי את היעוד שלי ושל העסק שלי, דווקא יצא לא רע.
צריכה לחזור לעמוד הזה כל פעם שאני מאבדת את הצפון. אולי הבלוג הזה יהיה כסא הפסיכולוג שלי הלא כתוב בחומר.
כמה קילוגרמים של צוף נדרשים כדי לייצר צנצנת דבש? כמה קילוגרמים של חומר נדרשים לי כדי להשפיע? התשובה היא, שאני באמת לא יודעת.
ימים יגידו, אני מתחילה!
"ביג" עלי גפן ממולאים בצלחת כוורת (בקרוב גם באתר)
לקריאה נוספת :
אנחנו חומר ומים, רסיסים של כוכבים. תמיד נהיה תחת גרמי השמיים. הם
רוצים לדעת מה חדש לפני כולם?
הצטרפו לניוזלטר שלי ואחת לתקופה אשלח לכם עדכונים על פריטים חדשים, סיפורים מאחורי הקלעים וגם על הטבות ומבצעים חמים.